1. הנחה משמעותית במס הכנסה- כי גם הם מרוויחים מעל הממוצע וסטודנטים (אח של ארז) זוהי אוכלוסיה שצריך לעודד, זו אחת הדרכים.

2. הנחות משמעותיות מגופים בלי אינטרס מסחרי- בלי להכליל את הסינמטקים למינהם (שגם שם נדרשים סטודנטים לשלם לא מעט, אבל באחוזים ההנחה משמעותית), ההנחה היחידה שתקבלו ששווה משהו היא מפאבים שרוצים שתבוא לשתות הרבה ולא מגופי תרבות שצריכים לתמוך בשכבה הלומדת את התרבות. למשל, לתאטרון תקבלו הנחה של 15 ש”ח… יש. דרך אגב, מועדוני הופעות לא נותנים כמעט בכלל הנחות בת”א וכסטנדרט בירושלים, מוזר לא?

3. הנחה בארנונה-לפחות לא בירושלים עם כל ה”תמיכה” שלה בסטודנטים. אה כן, התמיכה בשכ”ד גרם לעלייה בשכ”ד באותם אזורים שכמעט מקזזת את התמיכה.

4. זכות קיום- לא משנה מה דעלתכם בקשר לשביתה, לא מכעיס אתכם שהמשא ומתן מצד הממשלה מגיע מהשקפה שהם צריכים לקצץ והסטודנטים לא וחייבים להגיע לעמק השווה. “עמק השווה” בחינוך? נראה לי מוזר שהממשלה מצליחה להחזיק בדעה שמותר לקחת. אם ראש הממשלה היה יוצא ואומר “רבותי, מגיע לסטודנטים 10 מיליארד בשנה, אבל רק אחרי שנפתור כמה בעיות נוכל לתת את זה ולכן הנה תוכנית איך עוד 20 שנה הממשלה תפריש כאלו סכומים”. מה שנטען הוא זה- לא מגיע לכם תעבדו קשה, אנחנו לא קופה רושמת. כמובן, אם אתם קצינים בכירים אז הנה 20 מיליארד תשקיעו בבקשה בלהפסיד במלחמה הבאה!

5. דעת קהל- כי מספיק קשה להלחם על השלום, הלחם, השחיתות, השנאה הבין מגזרית, שיוויון הזדמנויות וכו’. למי יש כוח לעוד?

6. עבודה- הנה רעיון, רוצים להעלות את שכר הלימוד? סבבה. עבודות סטודנטים שמשלמות 125% מהמינימום (כי אי אפשר משרה מלאה) ע”י הממשלה בבקשה. אני גם רוצה חתימה ליד ההלוואה שאקח כי אפילו אם אני לומד ספרות בלגית של המאה ה-12 אני זכאי לעבודה שמשלמת את השכר הממוצע במשק אחרי הלימודים… לא? אין כזה דבר בארץ? בעסה.

עריכה: איזו מן ממשלה מסכמת משהו בעל פה ואז מעוותת הסכם?
אני מבין את האינטרס- הסטודנטים לחוצים להסכם, אם נביא להם טופס הם אולי יחתמו בלחץ אפילו שזה לא ההסכם שדובר עליו, אולי הם יהיו מספיק טיפשים ואפילו לא ישימו לב.
זה הגיון של מעאכר, סוכן מכירות ממולח או אולי עורך דין מושחת, כנראה שזה גם הגיון לפיו עובדת ממשלה.
לא משנה מה דעתכם בקשר לשביתה, כדאי, לא כדאי, ההסכם הוגן, לא הוגן, דבר אחד ברור- הממשלה משתמשת בטריקים והונאה, משקרת לפרצוף של הציבור ונסוגה מהבטחות שנעשו במהלך המשא ומתן. אני לא יודע אם להתבייש או להקיא.

סימן #1 – אוטובוס, בוקר, עייפות. בדרך כלל האייפוד על פול ווליום. אבל אדם התקשר, אז הסרתי את האוזניות ודברתי איתו, עם האוזן השנייה פנויה להקשיב לרחשי הנסיעה. פתאום נשמעה מוזיקה שהכרתי. החלק הזה במח שאחראי על ההקשרים המוזיקלים עשה את שלו במהרה.

סימן #2 – בחורה עם The Yeah Yeah Yeah Song של הפליימינג ליפס כרינגטון זה הדבר הכי מגניב בעולם.

סימן #3 – דקה אחר כך, אחרי שסיימתי עם אדם, אותו שיר בדיוק מתחיל להתנגן באייפוד (שהיה על מצב Shuffle, עם למעלה מ-3,000 שירים).

מסקנה: ארז אפס. מש”ל.

שימי: אתה בא לכיכר רבין?

יובל (באיחור של יום): חשבתי על זה והחלטתי שאני לא בעד ההפגנה הזו. היא באופן כללי קוראת להחלפת הממשל ואני לא מאמין בזה.

שימי: מה שהתכוונתי לומר הוא שהרבה וגם אני הגענו לכיכר מתוך צורך למחות על הדרך הבלתי הגיונית שבה מתנהלת הכנסת.
שנשיא שמואשם במעשים איומים לא מפוטר בבושת פנים אלא מתחבא מאחורי נבצרות זמנית (קצת יותר מזמנית!) ואף חבר כנסת לא קורא לו התפטר \או קורא לפיטוריו.
ששר האוצר מקבל מתנות “מהדודה באמריקה” ומשעה עצמו זמנית (שוב זמני) ומי שממלא את מקומו הוא ראש הממשלה שגם הוא נחשד בפרשה כלכלית,ומני מזוז קבע שיש בעיתיות עם העניין אבל זה לא שינה הרבה.
אחרי דו”ח הבניים של וועדת וינוגרד היתה הסכמה בראש הפירמידה של השלטון שלא מסיקים מסקנות אישיות! (נו באמת!!!) אבל העניין שהם לא הסיקו מסקנות בכלל,לא אישיות ולא כלליות.
נכון שממש זועק שכולם צריכים להתפטר ורק ניקוי כללי של הכנסת יוכל להביא למצב טוב יותר… אבל ברור לכולם שאין לנו חלופה טובה יותר,וחצי מדינה גם מנבאת מלחמה בקיץ-מה שמצריך יציבות ולא עוד מערכת בחירות!

היה צורך במחאה, להגיד לכנסת שאכפת לנו, ונמאס לנו משחיתות בלתי פוסקת וניהול מדינה כושל.היתה תקווה שאולמרט יתעורר ויעשה חושבים קצר-אין צורך בהתפטרותו אלא רק בנכונות לשפר דברים החל מהחלפת שר ביטחון למישהוא שמבין בעניין והלאה.
אני מסכימה איתך בעניין זה שהממשלה לא צריכה להתפטר, פשוט כי בחירות יובילו לתקופה של אי-יציבות. אבל מה שמרגיז הוא שאלפי אנשים באו לכיכר מתוך צורך למחות על המצב הקיים והממשלה ביטלה את העניין כ”זרם קיצוני”, מה שלא נכון! כדמוקרטיה הייתי מצפה שתהיה התייחסות לעניין.
כפי ששמת לב, אני קצת טעונה בנושא… מקווה שלא שיעממתי אותך-יום נפלא,שמעונה.

יובל: אצלי העניינים יותר מופשטים- אז ככה, כל הפרשיות האלו יטופלו. הן עוד לא הושתקו כמו אלו של שרון ויש זעם ציבורי שלבטח ידרוש תשובה. מה גם שספק שהם יבחרו שוב (במדינה שלנו אני חייב להוסיף- בעתיד הקרוב) כך שאני לא מוטרד מזה. ההפך הוא הנכון, אני שמח שהפרשיות האלו יוצאות החוצה. בממשלות קודמות הן לא יצאו בכלל או הוחרשו, כמו שאני רוצה את זה מצבנו טוב.
בקשר לנשיא, מה תעשי? הוא יואשם ויאלץ להתפטר. כרגע הוא לא מחויב להתפטר כי הגשת כתב אישום ובניית תיק זה עניין מסובך והוא נהנה מהספק כרגע. הרי התפטרות תהיה הודאה באשמה. הוא לא עושה זאת כדי לבייש את מדינת ישראל או התפקיד, הוא נשאר בשביל לא לעוף לכלא כמו טיל. אני לא אוהב את זה, אבל אני יכול להבין את זה והספק שממנו הוא נהנה הנו חלק מהמערכת הדמוקרטית שבגללה אני ואת לא בגולאג בגלל הדעות האנטי שלטוניות שלנו.
עכשיו, אני לא מטורף על אולמרט אבל אני כן חושב שהוא צודק במשהו אחד- הוא צריך לתקן. למה? כי ראשית, הוא מחויב לכך, ראש ממשלה חדש לא נושא את קלון המלחמה ויעדיף לעשות בדברים יותר פוטוגניים שיעזרו לשלטון שלו ולחוות הדעת הציבורית עליו מאשר לפתוח את פצעי המלחמה. נכון שכול המועמדים טוענים שזה באג’נדה שלהם, אבל זה לא. מה גם שבחירות זה עסק רע. לדעתי בחירות לא צריכות להערך כל פעם שחוות הדעת הציבורית משתנה, אלא פעם בארבע שנים (זה, ד”א עוד לא קרה אף פעם בארץ). למה? ובכן, כל עוד ממשלה מתפקדת, לא צריך בחירות. הממשלה שלנו כשלה וקמה מזה, יש בה שחיתות והיא מטפלת בה, היתה מלחמה והיא עוסקת בה, היו קצרים והם לא יקרו בשנית (חמרות שעכשיו נראה כי האנשים האלו בברוגז)). הממשלה הזו אולי לא תבחר בשנית, אבל מבחינתי זה יהיה עוד שלוש שנים ולא עכשיו. למה? כי בחירות אומרות- שנה של קיפאון מדיני וצבאי, קסאמים על שדרות, פלסטינאים מדוכאים שרוצים להתאבד וצבא אנמי נטול פיקוד חד משמעי. שנה של ביזבוז כספים אסטרונומי מהקופה הציבורית שיכול להיות מנוקז לכיוון, נניח, תקציב החינוך. בחירות יביאו לנו את… מי בדיוק? ישאנשים שהם לא אולמרט, אבל אין אנשים שיותר ראויים מאולמרט, לפחות לא כאלו שאני רואה בכוונת עכשיו, הלוואי ויהיו.
ככה זה העולם שימי. תמיד מסתפקים ברע במיעוטו ואם אנחנו רוצים לשרוד אחרי המלחמה הזו, כדאי שנפנים את זה.

הבעיה היחידה שיש לי היא עם המדיניות מוזרה של הממשלה הזו, כפי שציינת, לבטל כל מחאה ציבורית או דו”ח שעומד להם מול העיניים. במובן הזה הם כמו דיקטטורה קטנה. החל מהסטודנטים וכלה במילואימניקים הממשלה חושבת שהתעלמות הנה הנשק הטוב ביותר ותגרום לציבור לשכוח. הם טועים ובקצב הנוכחי הם לא יבחרו בשנית לא בגל המלחמה אלא בגלל זה. הציבור לא אוהב שמתעלמים ממה שיש לו לומר. לא חייבים להענות, לא חייבים להפנים, אבל חייבים להראות יחס.
בוקר טוב למרות הכל,
יובל.

זו היתה שיחה קצרה על המצב