” – היי, תראו, יש לו אפל!
- תפסו אותו!
- תראו לו מה זה!”
(ציטוט מתוך הסרט התיעודי העתידי: כך תעשה לחובב אפל)
כת התפוח. ככה מכנים את אלה שנפלו בקסמה, או בקללתה, של חברת האלקטרוניה שמנהל בימים אלה סטיב ג’ובס. התסמינים של החברים בכת, לכאורה, ברורים ובהירים כשמש: אובבססיה למוצרים שמוציאה החברה, קנייה מיידת של כל מחשב / נגן / גאדג’ט חדש, אמונה עיוורת בג’ובס וידיעה מסתורית כי לא משנה כמה חמור הסרטן שלך – אפשר להרפא ממנו.
רק מה, לאחרונה נראה שיש כת תפוח נוספת, ושכוחה עולה עשרות מונים על זה של המקורית. כי הטרנד היום, חברים, הוא לא לאהוב את אפל. הטרנד היום הוא לשנוא את אפל, ולבוז לכל משתמשי מוצריה. כת התפוח? נסו את כת התפוח הרקוב.
עכשיו, וידוי: אני מחבב, מאוד, את חברת אפל. לא הייתי מכנה את עצמי מעריץ עיוור, אבל אני כן בעלים של מחשב נייד של החברה, אייפון דור שלישי ובקרוב גם iPad, שהחלטתי לרכוש אחרי כמה שעות בהן שיחקתי עם המכשיר והבנתי שככל הנראה הוא יתאים לשימושיי באופן כללי. וזה גם העניין המרכזי. אני קונה מוצרים של אפל כי אחרי בדיקות מקיפות הגעתי למסקנה שהם הכי מתאימים לי. מערכת ההפעלה שלהם נותנת לי את הפתרון הטוב ביותר לסוג העבודה שאני עושה במחשב, הטלפון הנייד שלהם ענה על כמה דרישות בסיסיות שיש לי ממכשיר נייד בצורה שאף מכשיר אחר שבדקתי לא הצליח לענות עליהן, וה-iPad הוא המכשיר הראשון ביקום שיאפשר לי לקרוא קומיקס אלקטרוני בצורה מעולה כשאני שוכב במיטה (ורק בשביל זה הוא שווה, בשבילי, את המחיר שלו. מוזר אבל נכון).
מצד שני, ברור לי שזה שהמוצרים של החברה הזאת קולעים לטעם שלי לא אומר עליהם שום דבר חוץ מזה שהם קולעים לטעם שלי. אני לא חושב שמדובר במכשירים שמימיים שיביאו שלום לעולם, אני לא משוויץ בהם ומגלגל עיניים בפני כל משתמש Windows שאני רואה ברחוב, ואני ממש ממש לא ממליץ לאחרים לקנות בלי לחשוב פעמיים iPad (כי בתכל’ס, ללא האובססיה לקומיקס, אני לא חושב שהייתי קונה לי אחד). איש איש וטעמו, איש איש וצרכיו.
וזה, כנראה, הבדל שאולי קיים ביני לבין חברים סטנדרטים יותר בכת התפוח הנ”ל, אבל גם אם האחרונים קיצוניים יותר – העליהום שקם עליהם / עלינו בחודשים האחרונים נראה לי פשוט חסר כל פרופורציות. לפני מספר שבועות, כשאפל הציגו במסיבת העיתונאים את האייפון החדש (עוד עליו בהמשך), צייץ בחור שאני מעריך ומחבב מילת גנאי שקושרה לכל מי שצופה במסיבת העיתונאים הנ”ל בשידור חי. אדם אחר שאני מעריך ומחבב כינה לאחרונה את כל מי שרוכש מכשירים של אפל “פראייר”. אני לא מדבר על טוקבקיסטים אנונימיים, אלא על אנשים אינטילגנטיים, נחמדים וחתיכים – שעדיין מרשים לעצמם להכנס לטרנד שמוריד מערכם של חברים על בחירות שהם עשו בעיצוב החיים הדיגיטליים שלהם.
ונכון, ברור שזה לא אישי, וברור שזה חצי בצחוק (נניח), אבל זה עדיין מטופש ומטומטם. כשאחד מהבחורים שהזכרתי בפסקה הקודמת כתב דבר אחר, על נושא אחר, וחטף בעקבות כך תגובות מאוד לא מחמיאות – הוא מיהר להתגונן ולציין שזו הייתה דעתו, שזה מה שהוא חושב, ושלא צריך להתנפל עליו בגלל זה. מסתבר שהרבה יותר קשה להיות בצד השני, ושגם כשנתקלים בחוסר סובלנות על דברים יחסית קטנים, כמו העדפות טכנולוגיות או דעות על נושאים לא הרי גורל שנכתבות בבלוג – זה עדיין מאוד לא נעים ומרגיש מאוד אישי.
ואולי את חוסר הפרופורציות הזה ניתן לראות בצורה הטובה ביותר במה שקרה לאפל עם ה-iPhone 4 שלהם. אפל השיקו, ולא בפעם הראשונה, מכשיר לא מושלם, עם בעיה מהותית בעיצוב. הבעיה נבעה ממיקום האנטנה שלו, שגרם לכך שאם אנשים החזיקו את המכשיר בצורה מסויימת באיזורים ללא הרבה קליטה – המכשיר התנתק מהרשת הסלולרית. העיתונאים חגגו, כי זה סיפור טוב: חברה עם רקורד מושלם נופלת מהר האולימפוס שלה בכך שהיא מוציאה מוצר שבור.
רק מה, העיתונאים הנ”ל לא באמת טרחו לבדוק את ההסטוריה: מעבר לכך שאפל היא חברה עם רקורד ממש לא מושלם, הם התעלמו בהפגנתיות מכך שהדפק העיצובי הזה של האנטנה קיים כמעט בכל טלפון מודרני (וטרחו להזכיר זאת במילים מועטות לאחר אייטמים רבים), ושאמנם אפל מתחו את הדפק הנ”ל לקצה גבול היכולת, אבל שהם ממש לא לבד במערכה הזאת. העיתונאים בארץ גם לא טרחו לבדוק אם התקלה הנ”ל תשפיע על משתמשים בישראל, ארץ שברוכה בשמש וקליטה סלולרית, לפני שהם מיהרו לצאת בהצהרות על כך שהמכשיר לא תקין.
במסיבת העיתונאים שכינס ביום שישי, סטיב ג’ובס נראה בעיקר מופתע מחוסר הפרופורציות אליו העניין הזה נופח. הוא באמת נראה כאילו הוא חושב משהו כמו, “רגע, דווקא על השטות הזאת נטפלים אלינו?”, וחשף את מה שכל בן אדם עם טיפה פרופורציות כבר ידע: מוצרים טכנולוגיים כמו טלפונים הם לא מושלמים. ניתן לפתור את התקלה בצורה מאוד פשוטה וזולה (שהפכה לחינמית), אבל גם ככה היא משפיעה על אחוז אפסי מהלקוחות. זה לא שהמוצר מתפוצץ לאנשים בידיים, הופך לשקרניק שרוצח בני אדם או, חלילה, מתחיל לנגן באקראי שירים של ג’אסטין ביבר. למעשה, זה לא שהוא לא עושה מה שמכשירים אחרים עושים כבר במשך שנים. אולי, כמו שאפל נוהגים להגיד, הוא עושה את הדפק הזה קצת יותר טוב ממכשירים אחרים, אבל מכאן ועד למה שעשו מזה יש דרך ארוכה.
אבל נו, פרופורציות? עזבו אתכם מפרופורציות. חברי כת התפוח הרקוב ימשיכו להאחז בזוטות כאלה כדי שלא יצטרכו להודות באמת שהם לא מצליחים להבין או להתחבר אליה. שהמוצרים של אפל מצליחים לא כי הצרכנים שלה הם זומבים חסרי מוח או פראיירים – אלא כי המוצרים שלה פשוט מתאימים לצרכנים שלה (כמובן שזומבים כאלה קיימים – אבל בימינו הם קיימים לכל חברה או מוצר, ואפל לא נבדלת גם כאן). לא יותר ולא פחות. אבל נו, למה אתם מצפים? להשתמש במוצרים של אפל זה הכי סחי, לא פלא שההמון הזועם יוצא נגדנו.
פאקינג היפסטרים.