זה התחיל בקיבוץ, לפני מספר שבועות. האוויר היה חם ומעיק, אבל הלחות עוד לא הגיעה לרמות הלא אנושיות של השבועות האחרונים. סבתא ויצחק עצרו להתבדח עם זוג חברים, אז חיכינו להם בלובי של חדר האוכל. אני אוהב את הלובי של חדר האוכל. הוא מרגיש כמו הלב הפועם של הקיבוץ. לוחות המודעות מלאים בעניינים שברומו של עולם, כמו הודעה על כך שאיזו קבוצת ילדים מקימה לעצמה חדר משחקים ורוצה צעצועים ישנים, או על איזו הופעה של אפי נצר בקיבוץ הסמוך.

ואז הגיע “בטיחות וגהות”. בין כל ההודעות האדמיניסטרטיביות, ההופעות, ההתארגנויות לטיולים מאורגנים לחוף טרנטורה, היה תלוי לו בטאון נהדר, בגודל A3, עם כותרות מאירות עיניים, ואלמנט קומי-טראגי יותר מזה שאני כל כך אוהב ב”בילויים”.

מבט מהיר בכותרת גילה לי שמדובר בעלון של המוסד לבטיחות ולגיהות. שזה קצת מפתיע ונחמד, שיש מוסד כזה, ועוד יותר נחמד שיש לו עלון. בכלל, עלון זה דבר כיפי כזה. תמיד רציתי שיהיה לי אחד. עלון הארז רונן. יש לזה פוטנציאל מסחרי, וגם אם לא, היי, עלון, אי אפשר באמת להפסיד. בכל מקרה, המוסד לבטיחות ולגיהות. בטח יש להם סוכנים כאלה, שמסתובבים בעולם ומסכלים תאונות עבודה. הזרוע החשובה באמת של המוסד הישראלי. הו יע.

זה מתחיל תמים. תמונה מאירת עיניים בפינה השמאלית העליונה של העלון, עם ילד ח-מ-ו-ד-י (כל חודש ילד אחר), וכיתוב תמים, “החיים יפים – שימרו עליהם”. נכון, זה גורם לתהות מאיפה לעורכי העלון יש כל כך הרבה תמונות של ילדים ח-מ-ו-ד-י-ם, ואם זה לא, בעצם, קצת מטריד, אבל נו, החיים יפים והכל, לא צריך מייד להיות שליליים. ילדים זה חמוד. באמת! תראו את הקטנצ’יק למעלה, אפילו אין לו את כל השיניים עדיין! מעניין אם קוראים לו אושרי.

בדיוק אז, כשאתם רגועים וחייכניים ו”אווווה, ילדים חמודים”, מגיע המוסד לבטיחות וגיהות ונותן לכם מכה בביצים. זה בעזרת הטור האמצעי של העיתון, שמלא במיני-ידיעות חדשותיות, כל אחת יותר מאגניבה ומפוצצת מהקודמת. זוכרים שסיכמנו שהחיים יפים, וצריך לשמור עליהם? אז זהו, שלא. הטור האמצעי מציג דרכים משעשעות בהן התינוק המתוקי מלמעלה יוכל, נו, אתםיודעים, להתפגר.

אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. אה. רגע. בעצם, זה די מצחיק בכל מקרה, וכדאי שתהיו מודעים לעובדה שהגליון המצולם, שהצלחתי לחמוד, הוא אחד החלשים – בדרך כלל הכותרות הרבה יותר מגניבות (עובדת מפעל נתקעה במכונת נקניקים ונהרגה, למשל. זה מוות שכל אחד היה רוצה לנצור לעצמו).

השלב הבא בעלון הוא פינת המתכונים. כן כן. גם במוסד יודעים לעשות חיים, יודעים שלפעמים אין ברירה, נגמר הכסף לטייק אאוט, צריך לבשל משהו לילדים (החמודים! שמרו עליהם!) לשבת, או שסתם בא לנשנש משהו ונגמרו הגרעינים. כן חבר’ה, מתכונים זה תאונות העבודה החדשות.

לסיכום, מזכיר המוסד לבטיחות ולגיהות שהוא לא רק גוף ארכאי. לא! הוא גם כאן בשבילנו! ולכן, מרכז המידע שלו מודיע (בניסוח הכי טוב ever – “מרכז המידע מודיע”. גאון, גאון העורך!) שאם יש לכם שאלות, בעיות, או סתם בקשות למתכונים – ניתן לפנות אליהם והם יענו. מהר. ולא רק יענו, אלא גם ישמרו על סודיות הפניות שלכם.

שזה חשוב, כי אני מניח שכל מיני אנשים מיוזעים שרוצים גישה לאוסף התמונות של הילדוד’ס לא באמת רוצים להזדהות. אין. אין על המוסד הזה.

(לצלם עלון כרומו עם פלאש זה מעפאן, אני יודע, אבל לא היה מספיק אור כדי שזה לא יצא מטושטש. אוף. אני צריך סורק)

 תוספות:

הכותב לשעבר / קורא להווה, יובל, שלח את זה:

וגם את הלינק הזה, שהוא בעצם סוג של גן-עדן. כולם להגיד תודה יפה ליובל!