בלוג זה לחלשים


ראו איך מנגנים עליי. עד שאני נשברת
יום Thursday, 22 October 2009, 11:41
נכתב על ידי ארז
בקטגוריות: מבוסס על סיפור אמיתי,מוזיקה

הרוק הישראלי גואש! הנגנים המסורים בלחץ! מסתבר שהבאסיסט של להקת המידנייט פיקוקס, להקת רוקנרול, עבר חוויה לא נעימה בכלל בפסטיבל “אינדינגב” שנערך בסוף השבוע, כאשר צופה נלהב מדי בהופעה של הלהקה הדי פרועה הזאת תפס את גיטרת הבאס שלו, וריסק אותה על האדמה, כאילו היה כוכב הרוק עצמו בשיאה של הופעת רוק כבד.

יש לי כמה מחשבות שרצות בראש על הסיפור המשונה הזה. ראשית, אבל, חשוב לי לציין שכלל לא הייתי נוכח בהופעה הזאת, או בפסטיבל כולו לשם העניין. את הסיפור שמעתי כעדויות ממספר אנשים שכן היו שם. יש מצב שיש פה כמה פרטים לא מדוייקים, לכן אני לא חותם עליהם במאה אחוז, אך עדיין מרשה לעצמי להתייחס לסיפור עצמו בכלליותו. שנית, כדי למנוע חיפושים מיותרים בגוגל שיובילו לפה, אני לא מציין את שמו של הבאסיסט או מקשר לכל מיני מקומות הקשורים לעניין. פשוט לא רוצה פה בלגאן מיותר. תוכלו למצוא את כל הפרטים והקישורים עם חיפושים ממוקדים בגוגל או בפייסבוק.

אז ככה: המידנייט פיקוקס הם להקה שניתן להגדירה כ”פרועה” בלי הגזמות. המוזיקה שלהם חזקה, האימאג’ים שהם מוסיפים לה, כמו רקדנים מחופשים לזומבים, קיצוניים מאוד, והקהל מגיב בהתאם: ההופעות שלהם מלאות בריקודי פוגו סוערים ואלימים. לא כוס התה שלי, אגב – אני לא מת על אלימות מכל סוג, אפילו אם היא בצורה של ריקוד שאמור להניב כיף מסויים (אם כי אף פעם לא הבנתי מה כיף בלחטוף מרפק של מישהו בצלעות. אולי אני מוזר). אולי זה גם משפיע על דעתי. אולי לא.

נמשיך: בשיר האחרון של ההופעה קפץ כהרגלו הבאסיסט מהבמה אל הקהל, כשהגיטרה שלו עדיין עליו. מדובר בריטואל קבוע. הוא עושה זאת כבר הופעות רבות, ללא אבדות לגוף או לגיטרה. הפעם, וכאן יש כמה עדויות סותרות, קרה משהו אחר: יש כאלה שאומרים שבמהלך ריקודיו עם הקהל, רצועת הגיטרה שלו נקרעה וזו נשמטה על הקרקע. יש כאלה שמספרים שבחור אידיוט במיוחד פשוט חטף ממנו את הגיטרה בחוזקה. כך או אחרת – הגיטרה הגיע לידיו של הבחור האידיוט, חלק מהקהל המשולהב, שבשיא האקסטזה הניף אותה באוויר וריסק אותה על הריצפה.

היה בום. ואז היה שקט. הקהל היה המום. גם חברי הלהקה. הגיטרה נשברה יפה, והבאסיסט עלה עם גופתה לבמה, מילמל כמה מילים, וירד ממנה. לפי אחת העדויות, בשלב מסויים הבאסיסט חזר לבמה, אמר משהו כמו “טוב נו, זה כבר טוטאל לוסט, מה יכול להיות…” וריסק אותה עוד מספר פעמים, הפעם על הבמה. אם כבר אז כבר.

עברו כמה שעות. ההשפעה שהחומרים שמשפיעים על להקות כאלה עברה. הבאסיסט התעורר, והתעצבן. הגיטרה שלו שווה כמות מכובדת של אלפי שקלים. הוא כולה באסיסט בלהקת רוק שנמצאת עמוק בשוליים של המוזיקה בישראל. אולי (וסביר ש-) יש לו עוד עבודה צדדית, אבל כמה הוא כבר יכול להרוויח? גיטרות באס הרי לא גדלות על העצים, וגם לא אלפי השקלים הדרושים כדי לרכוש אותם. התעורר הבאסיסט עם משימה חדשה בחייו: לאתר את האידיוט ששבר לו את הגיטרה, ושמאז “ירד למחתרת”, ולתבוע לו את האמאמאמאמא, כדי שיקנה לו גיטרה חדשה.

איפה עורכים חיפוש כזה בימינו? באינטרנט כמובן. פייסבוק ואתרים נוספים התמלאו בתמונות של הבחור השובר ותיאור קצר של הסיפור, עם בקשה אחת: מזהים את הפוחז? כיתבו לנו מי הוא, ואיך ניתן ליצור איתו קשר.

סיפור מופלא. באמת. ומוזר. וקצת מצחיק, או מתסכל, תלוי מי מסתכל עליו. התחושה הראשונית שלי היא שאכן הבחור ששבר את הבאס צריך לחטוף את העלויות הכספיות עליו. ואז אני נזכר עם מי יש לנו עסק. הרי לא היה מדובר בהופעה של שלמה ארצי מארח את מירי מסיקה.

המידנייט פיקוקס יוצרים מוזיקה מסויימת, שבפירוש תרבותי נפוץ יושב בול עם תדמית האלימות וניפוץ הגיטרות. הלהקה אף מעודדת זאת – הרי זה לא שהבחור קפץ לבמה, חטף את הגיטרה כשכולם הסתכלו לצד השני והטביע אותה באמבטיית חומצה. הוא עשה זאת כשהבאסיסט קפץ לקהל ורקד איתו פוגו – מעין הסכמה למה שמתרחש שם בקהל. הבחור השובר, כנראה באקסטזה מטורפת של רוק/פאנק/וואטבר, שלא לאמר שבטח גם בהשפעה של חומרים כימיים מסויימים (היכולים להיות, אך לא מוגבלים רק לאלכוהול), פשוט שיחק את התפקיד שאותה תרבות בה פועלת הלהקה כאילו הכתיבה לו לבצע.

האם זה פותר אותו מעונש? לא. הוא בחור אידיוט. הוא לקח גיטרה של אלפי שקלים שלא שייכת לו וניפץ אותה על הריצפה. אך האם הבאסיסט המסכן, או גופת הגיטרה המרוטשת, חפים מכל אחריות למקרה? אני בכלל לא בטוח. במקסימום יכל הבאסיסט לקפוץ לקהל כשהגיטרה מונחת על הבמה. אתם יודעים מה, אולי אפילו זה לא, אבל מינימום לבטח את כלי הנגינה הזה, מקור פרנסה יש לזכור.

הסיפור הזה, לדעתי, הרבה יותר מורכב ועמוק ממה שהאינטרנט עשה ממנו. אני יכול בקלות להזהות לצד השחור-לבן, “יש לנו בחור אידיוט ממש שתפס גיטרה חפה מפשע, ניפץ אותה וברח”, אבל לא יכול להתעלם לא מהרקע לסיפור, וגם לא למעשים המידיים של הבאסיסט לאחר המקרה: הוא הרי ניסה לנפץ את הגיטרה שוב. אומנם היא הייתה כבר שבורה, אך זה נותן לגיטימציה מסויימת לפירוש התרבותי של אותו אידיוט חסר אחריות, ורק מוכיח שתנועת הניפוץ הזאת נמצאת גם בלקסיקון התרבותי של הנגן.

איך הסיפור הזה יתפתח? אין לי מושג. אולי הוא אפילו התפתח כבר בימים האחרונים, בהם לא כל כך בדקתי מה קורה איתו. אולי הבחור אותר ושילם. אולי אותר ונתבע. אולי לא אותר כלל. זה בכלל לא חשוב. מה שכן חשוב, הוא שכל המערכה האחרונה בסיפור הזה (או השנייה, לפי חלוקה קלאסית למערכות, כאשר השלישית עדיין לא נכתבה) יכולה להיות הרבה מאוד דברים, אבל דבר אחד היא ממש לא: רוקנרול.


 2 תגובות עד כה
כתיבת תגובה

[...] רונן כותב על פרשת ניפוץ הגיטרה של בסיסט המידנייט פיקוקס במהלך [...]

פינגבאק מאת ‏The Daily Dolly 22/10/2009 at The Daily Dolly ‏10.23.09 @ 1:03

מתקנת ומעדכנת: כמדומני, הזומבים שעלו לבמה בהופעת הפיקוקס אינדינגב אינם קשורים ללהקה או פעלו מטעמה, אלא באו מיוזמתם שלהם.
הבלגן בא על פתרונו מאז, אגב. מרסק הגיטרה התגלה כבחור די מעורער שברח אל אינדינגב, והוריו יכסו את עלות הגיטרה החדשה.

כן, לקפוץ עם גיטרה אל פוגו משתולל יכול להיות בעייתי להמשך קיומה. היא עלולה להיפגע בדחיפות ובנפילות, ואני מניחה שהסיכון ידוע. כשמישהו שובר אותה זה סיפור אחר. לדוגמא, אם אתה קהל של מידנייט פיקוקס, אתה לוקח את הסיכון שתקבל דחיפה הגונה במהלך ההופעה – אבל אם מישהו יתפוס באמצע לבנה וירסק לך על הראש, זה כבר משהו אחר.

תגובה מאת ‏יעל ‏10.25.09 @ 18:56



כתיבת תגובה
שבירת שורות ופיסקאות אוטומטית, כתובת דוא"ל לא תוצג, תגי HTML מותרים:
‎<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong> ‎

(חובה)

(חובה)