פתאום זה היכה בי: אני פרנואיד.

זו לא תכונה חדשה אצלי. מעין פדנטיות שמונעת מאיזשהו חשש בלתי נשלט מכל מיני דברים לא ממש סבירים. מסוג התכונות האלו שגורמות לכם לתהות באמצע יום העבודה אם כיביתם או לא כיביתם את הגז כשיצאתם מהבית, אפילו שלא באמת השתמשתם בגז באותו יום. אז תחושות כאלה, רק כל הזמן.

ככה אני מוצא את עצמי, יותר מפעם אחת בשבוע, חוזר לדירה אחרי שיצאתי אליה כדי לבדוק שהדלת של המקרר סגורה והתנור באמבטיה כבוי. תמיד כשאני בבית אני בודק שהדלת באמת נעולה מבפנים, ולא פעם אני יוצא מהמיטה החמה רגע לפני שאני נרדם כדי לבדוק שזה אכן כך. מדי פעם אני מכבה את מתג הגז במטבח, סתם כדי שאם במקרה הכיריים יחליטו שהן רוצות להתחיל לעבוד באופן עצמאי זה לא יגרום לשום דליפה.

היום, כשהחנתי את הקטנוע ליד האוניברסיטה, נפלה לי אחת הכפפות מתחתיו. התכופפתי, וכשהרמתי אותה הבחנתי בשני צינורות דקים וקטנים שתלויים מתחת לקטנוע שלי, יוצאים מהמנוע ולא מחוברים לשום דבר. המחשבה הראשונה שלי הייתה “נו, זה שום דבר, הרי נסעתי בו כרגע והוא כבר מסויים”. ואז הפראנויה נכנסה להילוך גבוה. בהתחלה בחנתי בידיים את הצינורות, ניסיתי לקבוע אם הם קרועים או חתוכים. אחר כך ניסיתי לבדוק אם נוזל מהם משהו. בשביל ההדרן הלכתי לחפש בין עשרות הקטנועים הדומים דגם זהה לשלי, כדי שאוכל להתכופף לידו ולבדוק האם הצינורות האלה הם עניין שבשגרה או לא (לא מצאתי קטנוע זהה).

באחת ההפסקות התקשרתי למוסך. כבר גמלתי בלבי להבריז מהשיעור, לרכב בזהירות ובאיטיות אליו בשביל שהמוסכניק יבדוק את הצינורות. לכו תדעו, אולי זה צינורות של הברקסים, או של הדלק, או של מה שלא יהיה! למזלי הייתי חכם מספיק בשביל לבקש את המוסכניק בטלפון קודם, ושאלתי אותו מה הוא חושב.

למרות שהייתי במוסך הזה בדיוק פעמיים (פעם לבדיקה שגרתית ופעם אחרי תאונונת שעשיתי עם מנעול הדיסק), המוסכניק זיהה אותי. “זה בסדר, אם זו הייתה בעיה היית מרגיש אותה מייד, ויוצאים מהמנוע צינורים לניקוז נוזלים שלא מחוברים לשום מקום”, הוא אמר לי בקול צוהל, ואז הוסיף בשקט, “תקשיב, אחי, אתה דואג יותר מדי, כל הזמן אתה שואל שאלות כשהקטנוע עובד כמו שצריך”.

ואז זה היכה בי. אז אני פרנואיד. נו, לכל אחד יש לפחות תכונה אחת מעצבנת ולא מוצדקת. לי יש הרבה יותר מאחת כזאת, והפראנויה ביניהן. נו, אז מה? מדי פעם זה קצת מביך, במיוחד כשהמוסכניק או האהובה מעירים לי, בנימוס, שאני קצת מגזים, אבל נו, בשביל שאני אוכל לישון בשקט אני מוכן לסבול עוד טיול קטן לדלת לבדוק שהיא באמת נעולה.

עכשיו תסלחו לי, אני חושב שאבדוק אם יצא עדכון אבטחה חדש לוורדפרס, שלא חלילה אסבול מהתקפת ווירוסים חריפה שתחריב את הבלוג.