Comments on: 018 – סוג של בילוי

By: אפרת

אפרת — Sun, 07 Jun 2009 11:48:49 +0000

אתם הרדיו הקבוע שלי לסידור הבית. אני לא מגיבה כי אין לי מה להגיד ומלאי האנקדוטות ההלכתיות שלי שמור למקומות אחרים.

תודה.

By: חנן

חנן — Fri, 05 Jun 2009 15:00:53 +0000

א. אני בוש שיצא שכתבתי “אשיתי” (עשיתי כמובן, פשוט אשתי עמדה לידי באותו רגע)
ב. אהוד, הרגת אותי. זה כמובן “חרון אפו אחת, עברה שתים, זעם שלוש, צרה ארבע, משלחת מלאכי רעים חמש…ועל הים לקו חמישים ומאתים מכות”
הרעיון המרכזי שעומד מאחורי החישובים הללו הם הפסוק “כל המחלה אשר אשים במצרים לא אשים עליך” כלומר כל מכה שהמצרים קיבלו זה אחת פחות שאנחנו יכולים לקבל ולכל כל חכם מנסה את כוחו באריתמטיקה על מנת להגדיל את כמות המכות.
לגבי המוות, זה לא מהות העניין בפסח, אלא היצאה מעבדות לחירות, אין כמעט התייחסות לסבל במצריים מעבר למה שהבאת (למשל לא מבדרים בכלל על כל העניין של הטבעת הזכרים וגזירות פרעה). זה ערב שהוא בעצם מרכז את ההתהוות הראשונית של ישראל כאומה ובד בבד קושר אותה אל האל שלה במתן תורה (ולכן החיבור הישיר לשבועות יחד עם ספירת העומר. את ספירת העומר מתחילים בדיוק במוצאי החג הראשון של פסח עד ערב שבועות, זוהי שרשרת שלא רוצים לנתק – ההתהוות לעם ע”י יצאה מעבדות לחירות ועד הקשר לתורה ולכיוון הכניסה לארץ

By: אהוד

אהוד — Fri, 05 Jun 2009 08:04:55 +0000

חנן – גם פסח קשור מאוד למוות, או לפחות לנסיון להרוג אותנו. “ויענונו”, “בכל דור ודור באים עלינו לכלותינו” וכיוצא בזאת.

זה גם קצת חג על מתמטיקה: ביחד חזקה – אחת, חרון אפו שתיים, מצה – שלוש, מרור – ארבע, וסך הכל על הים חטפו חמישים ומאתיים מכות.

By: WaWa

WaWa — Thu, 04 Jun 2009 23:49:02 +0000

חנן, באמת לא בסדר שלא הגיבו לך, במיוחד שזו היתה תכנית מוצלחת ומעניינת (הראשונה, בטלויזיה אנילא חזקה), אולי הכי אהובה עליי בינתיים. לפעמים מרגישים שצריך משהו משמעותי לומר כדי להוסיף תגובה. זו כמובן שטות מוחלטת, הרי תגובות זה דבר שנמדד כמותית.

תיקנתי את העוול ההסטורי והוספתי אחת.

By: חנן

חנן — Thu, 04 Jun 2009 06:59:18 +0000

נ.ב. לגבי ההערה בסוף למה אנחנו לא מגיבים זה בגלל שאשיתי 2 תוכניות ואפילו פעם אחת לא הגיבו לי! גם לדתיים יש רגשות…

By: חנן

חנן — Wed, 03 Jun 2009 17:08:49 +0000

OMG, מה חשבתם לעצמכם בחלק ההזוי על שבועות? דווקא כשאני לא באזור?
טוב, לעבודה:
שבועות: חג מתן תורה – קיבלנו את התורה!!! כלומר טוב ששמתם לב אחרי שחברות הגבינות עשקו את החג למאכלי חלב (שגם זה המקור כי התורה נמשלה לחלב שנאמר: “חלב ודבש תחת לשונך”.)
אכן החג 7 שבועות אחרי יציאת מצרים, קרי פסח. 7 שבועות אלו הם ספירת העומר כאשר לכל יום יש ייחוד מיוחד (זאת מטריצה של 7 על 7 כאשר קוראים לכל דבר בשם כמו “חסד שבהוד”)
עוד משהו – דווקא רוב החגים לא בגלל מוות או משהו כזה חוץ מחנוכה ופורים (שזה הדברים היחידים שהחילונים עוד חוגגים…) פסח יציאת מצריים, סוכות ישבו בסוכות, שבועות מתן תורה, ראש השנה זה תחילת השנה, טו בשבט (חצי חג…)
לגבי ה”על האש” פה דווקא יש הסבר הגיוני, הגמרא כותבת כי ארוחת חג שמחה צריכה לכלול בשר ויין (ויש שאומרים גם דגים). ולכן אפילו בשבועות אומרים כי אחרי החלב לאכול בשר כדי לצאת ידי חובה (אציין כי זהו יותר קרוב למנהג, לרוב הדעות זאת לא הלכה ממש)