פתח דבר – אהוד קינן חזר, ואפילו באמצע התוכנית התיישב בעמדת עורך התוכנית בשביל לרשום טיימקודים ובשביל לוודא שההקלטה לא משתבשת. אז חזרנו לפרומט הרגיל, ויאללה לשואו נוטס.
פתיחה
00:00 – מי אנחנו, מה אנחנו נעשה בחופש הגדול, ומי זה אוריאל גיא?
01:00 – על מה נדבר היום?
מה קרה לנו השבוע?
01:34 - אהוד צילם סרט ב-48 שעות, והתמודד מול אח של אוריאל.
09:00 – אוריאל חגג יום הולדת לסבתא עם ריקודי עם, אבל לא התמודד מול אח של אהוד.
10:22 – ארז לא עדכן את האייפון.
מוזיקה זה לחלשים
12:35 – אהוד היה במופע של גידי גוב, אבל לא זכה לראות הדרן שני כי הקהל התייאש מוקדם.
18:10 – ארז היה במופע של רונה קינן “שירים ליואל”, ונהנה.
20:00 – ארז קנה את האוסף של תיסלם ותוהה איך יש להם יותר אוספים מאלבומים. ושיחה קטנה על גרביים ופרעושים.
24:45 – אהוד חיפש EP של טים קארי (שהוא למעשה LP) ומצא אותו בעזרת דניס, ויש בו ביצוע מגניב ל-Summer in the city. בפייסבוק יש הכל, מתברר. חוץ מצ’לו של סטראדיווריוס.
28:00 – אוריאל בעד תקליטים. ולכולם יש תקליטים מגניבים או לא מגניבים בבית.
32:33 – המלצה על סינגל של דפנה והעוגיות, שהיא דפנה קינן שלא קשורה לאהוד.
–הפסקה–
טלוויזיה זה לחלשים ועוד דברים
33:40 – היום אנחנו חוגגים את היום הכי ארוך בשנה. לפני חצי שנה, אהוד צילם שיווד ביום הכי קצר בשנה כשיש מעט אור.
35:50 – האחות ג’קי – אנחנו בעד או נגד? לא ברור.
39:04 – העשב של השכן חזרה. אוריאל אוהב, אהוד פחות.
43:51 – ארז על פרויקט מסלול – היה קצת מצחיק.
47:45 – אוריאל קנה טלוויזיה באמריקה ושלח בדואר.
המלצות
51:00 אהוד ממליץ על ג’ורג’ קרלין, ועל ערב לזכרו בשני בערב.
52:47 – אוריאל ממליץ על היבשת אוסטרליה.
54:18 – מה אסור להגיד בטלוויזיה? אהוד מונה את המילים.
54:46 – ארז ממליץ על אנימציה בשם Full Metal Alchemist.
איפה מוצאים אותנו?
57:21 – בפייסבוק. ואז מתחיל דיון מיותר על פייסבוק.
סיום – יאללה ביי.


23 כJune, 2009 בשעה 19:27
שבוע טוב חברים, שבוע שחזרנו למתכונת הישנה והטובה (?). אהוד חזר מ-48 שעות זמניות מלא חוויות אבל לא שמענו ממש איך היה בתכלס. אני גם לא מבין למה אתה רוצה צ’לו של סטראדיווריוס. כלומר הדבר הזה שווה מליונים, למה אתה צריך אותו? והאם אתה חושב שתעשה סרט איתו יזהו שהוא כזה וצ’לו רגיל לא? צ’לו רגיל אני עוד יכול לארגן איך שהוא, סבא של אשתי ז”ל היה נגן צ’לו בפילהרמונית.
האמת כשדיברת על הדרן, חשבתי שהדרן זה המצוות הלא מובנות “של החילונים”. הרי למעשה זה טקס לא מובן. הרי ההדרן הוא חלק מההופעה, הוא כתוב מראש (ראיתי במו עיני!), הוא תמיד קורה. אז למה ההצגה הזאת של האומן יורד מהבמה, הקהל מוחא כפיים, האומן חוזר “מבסוט” ונותן עוד שיר. כלומר אם זה לא ריטואל דתי בלי הסבר, אז מה כן?
אוריאל – אני גם בעד תקליטים, בעיקר בשנותי כסטונט אז זה היה תחליף זול לרדיו דיסק. (פשוט מצאתי אחד בדירה שעבד…) תקליטים שנוררנו מקרובים ומכרים (5 תקליטים של הביטלס מקוריים!) אין ספק שזה אחלה לאווירה, אבל מעצבן כשאתה רוצה לשמוע שיר מסויים או לעבור שיר…
לסיכום, היה אחלה תוכנית סטנדרטית וזה טוב (! ראיתם הפעם יצא-!) אוריאל הרבה יותר טכני ממני ולא גרם לרעשים בכלל (וגם כמובן היה אורח מוצלח
) ואותו הוסיפו לרשימת האורחים…